הקשר בין חרדה וכאב כרוני

 

הקשר בין חרדה וכאב כרוני: איך המוח מעבד מידע ומגיב לסכנה

מה נלמד במאמר: נבין את הקשר המפתיע בין חרדה לכאב כרוני, איך המוח שלנו מפרש מידע מהסביבה, ומדוע לפעמים התגובות שלנו חזקות יותר ממה שנדרש.

איך המוח שלנו מפרש את המציאות?

המוח שלנו עסוק כל הזמן בפרשנות של המציאות. הוא אוסף מידע מהסביבה ומחליט האם מה שמתרחש סביבנו ובתוכנו מסוכן או בטוח. על פי ההחלטה הזו המוח שולח לנו הוראות לפעולה.

לעיתים המוח שלנו נהיה רגיש יותר ובוחר לפרש גירויים ומידע מהסביבה כמסוכנים, גם כשאין סכנה אמיתית. מצב זה מתפתח כמנגנון הגנה, כשהמוח מנסה לשמור עלינו מפני סכנות אפשריות. כתוצאה מכך, גירויים שבמצב רגיל לא היו מהווים איום, מפורשים כעת כמאיימים, ורמת התגובתיות שלנו עולה.

הצורך המוגבר הזה להגן על עצמנו יכול להתפתח ממספר סיבות:

  • התנסויות חיים קודמות: חוויות קשות או טראומטיות מהעבר שלימדו את המוח להיות ערני יותר לסכנות
  • למידה מהסביבה: אימוץ של דפוסי חשיבה והתנהגות מאנשים קרובים או מהתרבות שבה גדלנו
  • טראומה: אירועים קשים שהשפיעו על תפיסת הביטחון שלנו
  • מצבי משבר או מחלה: תקופות של חוסר יציבות או בריאות לקויה שמגבירות את תחושת הפגיעות

כשסף הרגישות והצורך בהגנה עולים, אנו עלולים להגיב לסביבה (החיצונית או הפנימית) באופן שלא תמיד מותאם למציאות האובייקטיבית. למשל, צליל של רוח יכול להישמע כמו תחילתה של אזעקה, או תחושת נימול קלה ביד עלולה להתפרש כסימן למחלה חמורה.

הקשר המפתיע בין חרדה לכאב כרוני

חרדה וכאב כרוני חולקים מאפיין משותף מעניין: שניהם מהווים תגובה פיזית לאיום שאינו בהכרח מוחשי.

חרדה היא תגובה פיזית לאיום שאנו חוששים שעלול לקרות בעתיד או שהתרחש בעבר. למרות שהסכנה אינה מוחשית, התגובה הגופנית (דפיקות לב, הזעה, רעידות) היא אמיתית לחלוטין.

כאב כרוני נובע מפרשנות יתר או רגישות יתר של המוח לסכנות אפשריות ובעיקר לתחושות גוף. בדומה לחרדה, למרות שהסכנה אינה תמיד מוחשית, הכאב עצמו מאוד אמיתי.

הטיפול בחרדה ובכאב כרוני

בחדר הטיפולים, ההתייחסות לשני המצבים דומה במהותה:

שלבי הטיפול:

  1. יצירת תחושת ביטחון: בניית חווית מוגנות המותאמת לסיפור האישי של כל מטופל
  2. עבודה הדרגתית: פירוק התניות שנוצרו סביב הנושא
  3. הרחבת החוויות: הגדלת מנעד ההתנסויות שהמוח מפרש כבטוחות

המפתח להחלמה

הדרך להחלמה וליציאה ממעגל החרדה או הכאב הכרוני מתרחשת צעד אחר צעד, ברגישות ובקצב המתאים לכל אדם. ככל שהמוח שלנו לומד לתפוס יותר גירויים מהסביבה ומתחושות הגוף כבטוחים, כך אנחנו מתחילים להרגיש יותר חופש בחיים שלנו. זה מתחיל בצעדים קטנים – אולי היום נצליח להישאר רגועים כשנשמע רעש פתאומי, או נוכל לזהות שהכאב בגב לא בהכרח מעיד על משהו מסוכן. לאט לאט, ככל שנתרגל לפרש יותר ויותר מצבים כבטוחים ומותאמים למציאות, נרגיש איך החרדה והכאב תופסים פחות מקום בחיים שלנו. במקומם מתפתחת תחושה של רווחה, ביטחון ויכולת לחוות את החיים בצורה מלאה ועשירה יותר.

.